מהי חרדה?

המונח חרדה מבטא רצף של תופעות רגשיות ופיסיות, שחלקן אקוטיות וחלקן כרוניות, אשר המשותף ביניהן הוא חשש עמוק שמשהו רע עומד לקרות בעתיד הקרוב או הרחוק, פחד מאובדן שליטה ושיגעון, או חשש מ "להיות לא בסדר". החשש הזה לעתים מתבטא בערעור פיסי תופעות כמו דפיקות לב מואצות, רעד, סחרחורת וחוויה רגשית של "אני עומד למות, או אני הולכת לקבל התקף לב" (התקף פאניקה) , תחושה של ניתוק מהגוף (דיסוציאציה), ולעתים ב- "לופים" של מחשבות שליליות וטורדניות כלפי העצמי וכלפי אחרים, ועוד מופעים שונים. 

המחשבות הטורדניות אינן מחשבות רגילות. הן מחשבות חוזרות ונשנות בתוכנו, שמבהילות אותנו מאוד ומוציאות אותנו מאיזון נפשי. חלק מן המחשבות מתגלגלות בתוכנו ומתפתחות למעין "סרטי אימה" כמו: "הוא מאחר בחמש דקות. למה הוא לא מודיע לי? הוא תמיד מודיע לי! אז אם הוא לא מודיע, כנראה שקרה משהו ממש נוראי. אני ממש בלחץ עכשיו. הוא בטח במצוקה נוראית. אולי הוא מת." 

או כמו למשל – "פיטרו אותי מהעבודה, בגיל שלי לעולם לא אצליח למצוא עבודה. לא יהיה לי כסף לשלם שכר דירה, לא יהיה לי כסף לאוכל לילדים שלי."

כל סוגי החרדה גורמים לנו לעתים למצב שבו קשה לנו סמוך על עצמנו, כיוון שאנחנו חווים את עצמנו כ"פצצה מתקתקת" ובלתי צפויה, שבכל רגע יכולה להתקיף אותנו חרדה או  שאנחנו חווים את עצמנו כאנשים לא יציבים, אשר נבהלים מאד מדברים מסוימים, ולפעמים כמעט מכל דבר (הפרעת חרדה מוכללת).  

אחת הבעיות המרכזיות בהפרעות החרדה, הוא הפחד מהופעת החרדה. החשש מהופעת החרדה גורם לנו להימנעות מעשייה ונוכחות במקומות שונים, פחד מלהתחבר אל אנשים, ויש אנשים שמנסים לשלוט באירועי חיים בלתי רצויים שלהם באמצעות "טקסים" לא רציונליים – כמו, שטיפת ידיים אובססיבית, ומן הסכמים פנימיים כאלה –  "אם אני אספור ממש מהר עכשיו עד 100 הכל יהיה בסדר." 

סוגי חרדה

 אציג עכשיו חלק ממגוון הפרעות החרדה השכיחות והטיפול שאני מציעה להן:

התקף פאניקה 

אם ניתן להגדיר בכמה מילים פשוטות מהו התקף פאניקה, נאמר שאתם מרגישים שאתם עומדים למות. חרדה נחווית אצל אנשים כערעור גופני ו/או נפשי המתרחש באופן פתאומי, ספונטאני ובלתי צפוי, מתפתח ומגיע לשיא תוך 10 דקות. בין התסמינים השכיחים הם דפיקות לב מהירות, הזעה, רעידות, צמרמורות, תחושות נימול והירדמות אברי גוף, קוצר נשימה, תחושת חנק, כאבים בחזה או אי נוחות, בחילה או אי נוחות בבטן, תחושת סחרחורת וחוסר יציבות, תחושות ניתוק מן המציאות או ניתוק מהגוף, פחד עז מאובדן שליטה או אובדן שפיות, ופחד ממוות.

הטיפול שלי בהתקפי פאניקה ספונטאניים: 

טיפול יסודי בשני נתיבים: שילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול פסיכודינמי

• הנתיב הראשון טיפול קוגניטיבי התנהגותי: כולל התייחסות מיידית למצוקה שלכם העולה עם התקפי החרדה, ומתן כלים משמעותיים להתמודדות עימם, מעולם השינוי הקוגניטיבי התנהגותי. חשוב שתדעו, שככל שתחושו פחות מופתעים מן ההתקפים, כך תהיו מסוגלים לשלוט בהם ולשוב לאיזון נפשי תוך זמן קצר יותר. 

בטיפול ננתח את התפתחות התקף החרדה כפי שאתם חווים אותו, ונבדוק את הגורמים התפיסות והאמונות בהן אתם מחזיקים, הגורמות לשימור החרדה. אלמד אתכם כיצד להתכונן להתקף חרדה, לא להיבהל ממנו, ומה בדיוק עליכם לעשות במידה והוא  מופיע. יחד נכין עבורכם "פרוטוקול" אישי מקיף להתנהגות בזמן התקף חרדה. 

• הנתיב השני טיפול פסיכודינאמי: כולל בדיקה עמוקה של הסיבות המביאות להתפתחותם של התקפי החרדה שלכם. זהו מסע לחיבור בין מה שנראה, לכאורה, כהתקפי חרדה "ספונטאניים", לבין הגורמים להם, אשר לרוב אינכם מודעים להם. לעתים מדובר באירועים בעבר הרחוק או הקרוב שלכם שלא עברו עיבוד רגשי מספיק, ובאים לידי ביטוי כהתקף פאניקה. 

השילוב בין הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי לבין הטיפול הפסיכודינאמי, יצור אצלכם חיבור בין הבנת הגורמים העמוקים להתקף הפאניקה לבין שליטה בהתנהגות בעת הופעה של התקף החרדה. חיבור זה יטפל באופן יסודי בהתקפי הפאניקה, ויסייע להפחתה שלהם במידה ניכרת, ולעתים קרובות גם יאפשר היעלמות התקפי הפאניקה לחלוטין. 

פוביה ספציפית

ההגדרה הבסיסית של פוביה היא – "פחד ניכר, עקבי, מוגזם ובלתי סביר, המופיע בנוכחות או  מפגש צפוי עם אובייקט או מצב מסוים." לדוגמא: יתכן שאתם חשים פחד מטיסה, מגבהים, מבעלי חיים, מקבלת זריקה, או מזוחלים. וכך, בכל פעם שאתם נחשפים לגירוי הפוֹבּי, המעורר בכם חרדה, כמעט תמיד תחושו  ערעור נפשי וגופני עז, לפעמים עד לפגיעה בתפקוד היומיומי. המאפיין את הפוביה היא שאתם מכירים  בכך שהפחד מוגזם או בלתי סביר כמו למשל – "אני יודע שהג'וק הזה לא יכול להרוג אותי", אבל החוויה הפנימית מעוררת מצוקה קשה, וגורמת לכם להימנע ממצבי מפגש עם הגירוי הפובי. כך למשל, אם אתם סובלים מפחד טיסה, תעדיפו לנפוש בארץ ולא בחו"ל, אם אתם חוששים מכלבים למשל, תימנעו לבקר חברים שיש להם כלבים, אם אתם חוששים מקבלת זריקה תימנעו מלקבל חיסונים חשובים – כך שהפוביה יכולה לשבש את חייכם באופן משמעותי. לכן כדאי ורצוי מאוד לקבל עזרה, כי אפשר לטפל בתופעת הפוביה בשיעורי הצלחה גבוהים. 

אגוֹרפוֹבּיה

אם אתם סובלים מאגוֹרפוֹבּיה, סביר להניח שאתם חשים חרדה משמעותית כתוצאה מהימצאות במקומות או במצבים שקשה להיחלץ מהם, או שקיים חשש שאי אפשר יהיה לקבל בהם עזרה במקרה של מצוקה כלשהי. מתוך חששות אלה עולה התנהגות של הימנעות – בעיקר מהימצאות מחוץ לבית לבד, הימצאות בהמון, עמידה בתור, הימצאות על גשר, נסיעה ברכבת/אוטובוס/רכב/מטוס – או היחשפות למצבים המחרידים הללו תוך מצוקה נפשית ניכרת. ההפרעה גורמת לפגיעה ממשית בתפקוד.

פוביה חברתית 

פחד עקבי ומשמעותי מסיטואציה חברתית אחת או יותר, בה האדם חשוף לאנשים לא מוכרים, או לביקורת אפשרית של אחרים עליו. האדם חושש שהתנהגותו תגרור השפלה או מבוכה, ונמנע בשל כך מלהופיע בחברה. במידה והוא נחשף לסיטואציות חברתיות, כמעט תמיד מתעוררת בו תגובת חרדה. ההפרעה פוגעת בתפקודו היומיומי של האדם, והוא מכיר בכך שהפחד מוגזם או בלתי סביר.

הטיפול שלי בפוביות ספציפיות, אגורפוביה ופוביה חברתית

הטיפול בעל שני אפיקי התייחסות: הראשון,הרגעה וחשיפה מבוקרת והדרגתית לאובייקט שאליו נעשית ההצמדה הרגשית (דה סנסיטיזציה -Desensitization) תוך פיתוח מנגנון הרגעה פנימי. השני, הבנת החרדות העמוקות שבאדם, המושלכות על אובייקטים חיצוניים, והתרה הדרגתית של הקשר ביניהם. יש לציין כי טיפול התנהגותי בלבד של חשיפה לאובייקט החרדה אינו מספיק לרוב, ומומלץ לשלב את שני מישורי ההתערבות, ובכך לאפשר החלמה או הפחתה משמעותית בתסמיני הפוביה לאורך זמן. 

הפרעת חרדה מוכללת 

חרדה ודאגה נרחבת, בכמה תחומים או פעילויות במקביל(כמו חרדה גם בענייני עבודה וגם בענייני לימודים), ברוב הימים, המופיעה לפחות במשך 6 חודשים, וגורמת לפגיעה בתפקוד היומיומי. בין התסמינים: קושי של האדם לשלוט בדאגה שלו, חוסר מנוחה, מתח, נטייה לעייפות, קשיי ריכוז, רוגזנות, מתח בשרירים, הפרעות בשינה (קושי בהירדמות או יקיצה, או שינה לא טובה).

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית  (OCD)

הפרעה הכוללת אובססיות,שהינן הצפה בלתי נשלטת של האדם במחשבות/דחפים/דמויים שהאדם מודע לכך שהינם תוצר של מוחו ואינם נכפים עליו מבחוץ, הגורמים לסבל נפשי ומצוקה ניכרת. (המחשבות/הדחפים/הדימויים אינם ביטויים של דאגות חיים רגילות, או שהם מוגזמים באופן ניכר) – ו/או קומפולסיות – שהינן התנהגויות חוזרות, טקסים או פעולות מנטאליות שהאדם חש נדחף לבצע בתגובה לאובססיה, או בהתאם לחוקים שחייבים להיות מיושמים בנוקשות. התנהגויות אלה מכוונת למניעה או הפחתת המצוקה/החרדה, אך אינן קשורות באופן מציאותי למה שהן מיועדות לנטרל או למנוע. לדוגמא, כתגובה על מחשבות פולשניות הנוגעות לפחד שיקרה משהו רע לאחד מאהוביו, האדם מפתח לו אמונה כי אם יספור פעמים רבות מ 1-100  כל לילה לפני השינה, יבטיח את שלומו של האחר. האובססיות ו/או הקומפולסיות גוזלות זמן רב מן האדם, ופוגעות בתפקודו היומיומי.

הפרעת לחץ חריפה 

הפרעה הנובעת מחשיפה לאירוע טראומטי, שבו האדם חש איום ממשי על חייו או על חיי אחרים (או היה עד למוות), חווה פציעה רצינית או איום על שלמותו הגופנית, או שלמותם הגופנית של אחרים. האירוע גורם לאדם לתחושות קשות של פחד אינטנסיבי, חוסר אונים או אימה, ולאחריו מופיעים אצלו תסמיני ניתוק (דיסוציאציה), כגון תחושה של קהות רגשית, הלם, תחושה של ניתוק מהמציאות או מהגוף, וחוסר יכולת להיזכר בהיבטים חשובים של האירוע הטראומטי (אמנזיה סלקטיבית). מלבד תחושות אלו ניכרים קשיים בהירדמות או בשינה, מופיעים רוגזנות וכעס, דריכות יתר, קשיי ריכוז, היבהלות מוגזמת וחרדה מאירועים רגילים, ואי שקט מוטורי. האירוע הטראומטי נחווה מחדש באמצעות דימויים חוזרים, מחשבות, חלומות, הבזקים לאחור (פלאשבקים), ומתפתחת אצל האדם הימנעות מגירויים המזכירים את הטראומה.

ההפרעה מופיעה בטווח שבין יומיים מזמן האירוע הטראומטי ועד חודש, וגורמת לפגיעה ממשית בתפקוד היומיומי ובתפקודים חשובים נוספים, או שמתקיימת פגיעה ביכולת להסתייע באחרים לשם קבלת עזרה ותמיכה (כמו למשל באמצעות שיתוף בני משפחה בחוויה הטראומטית).

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) 

הפרעה הנובעת מחשיפה לאירוע טראומטי, שבו האדם חש איום ממשי על חייו או על חיי אחרים (או היה עד למוות), חווה פציעה רצינית או איום על שלמותו הגופנית, או שלמותם הגופנית של אחרים. האירוע גורם לאדם לתחושות קשות של פחד אינטנסיבי, חוסר אונים או אימה, ולאחריו נחווה מחדש באופן עקבי על ידי חלומות חוזרים על האירוע, הזיות, הבזקים לאחור (פלאשבקים), או תחושה כאילו האירוע מתרחש בהווה.

לאדם נגרמת מצוקה נפשית וגופנית קשה בחשיפה לגירויים פנימיים או חיצוניים המסמלים או מזכירים היבטים של האירוע הטראומטי, והוא מנסה להימנע מהם באמצעות הימנעות ממחשבות, רגשות ושיחות הקשורות לטראומה, וממקומות או אנשים העלולים להזכיר אותה. בנוסף מתקיים איבוד עניין או אי השתתפות בפעילויות משמעותיות, עולה תחושה של ניתוק וזרות מאחרים, מתקיים קושי להרגיש רגשות חיוביים ואוהבים, ועולות תחושת של חוסר תקווה בנוגע לעתיד האישי (אין ציפייה לקריירה, נישואין, ילדים או מעגל  חיים נורמאלי). כמו כן, ניכרים קשיים בהירדמות או בשינה, מופיעים רוגזנות וכעס, דריכות יתר, קשיי ריכוז, היבהלות מוגזמת וחרדה מאירועים רגילים, ואי שקט מוטורי.

ההפרעה מאובחנת במידה והיא מתקיימת למעלה מחודש ימים, וגורמת לפגיעה ממשית בתפקוד היומיומי ובתחומי חיים חשובים.

הטיפול שלי בהפרעות חרדה

הטיפול בהפרעות חרדה כולל בשלב ראשון אבחון יסודי לזיהוי סוג הפרעת החרדה, ולאחריו מותאם הסגנון הטיפולי לסוג ההפרעה ולצרכיו האישיים של האדם, בשילוב שיטת "פנים רבות", שיטת טיפול שפיתחתי לטיפול בהפרעות חרדה. עוד על שיטת "פנים רבות".  עוד על חרדות והטיפול שלי בהן

 טיפול בהפרעת חרדה מוכללת

הפרעת חרדה מוכללת על פי תפיסתי נובעת לרוב מקשר לקוי של האדם עם עצמו ועם העולם. הטיפול בהפרעה זו מתמקד בהעמקת הקשר של האדם עם עצמו, תוך פיתוח דיאלוג פנימי נוכח ויציב, וכן עזרה לאדם לעגן בתוכו יכולת להתמודד עם אי הודאות שבחיים וטיבם המשתנה. 

טיפול בפוביות ספציפיות, אגורפוביה ופוביה חברתית

הטיפול בעל שני אפיקי התייחסות: הראשון,הרגעה וחשיפה מבוקרת והדרגתית לאובייקט שאליו נעשית ההצמדה הרגשית (דה סנסיטיזציה -Desensitization) תוך פיתוח מנגנון הרגעה פנימי. השני, הבנת החרדות העמוקות שבאדם, המושלכות על אובייקטים חיצוניים, והתרה הדרגתית של הקשר ביניהם. יש לציין כי טיפול התנהגותי בלבד של חשיפה לאובייקט החרדה אינו מספיק לרוב, ומומלץ לשלב את שני מישורי ההתערבות, ובכך לאפשר החלמה או הפחתה משמעותית בתסמיני הפוביה לאורך זמן. 

טיפול בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)

מתמקד בפיתוח שליטה עצמית במחשבות, דחפים, דימויים והתנהגויות כפייתיות על פי עקרונות הפסיכולוגיה הבודהיסטית. במקביל מתקיים תהליך הדרגתי של עזרה למטופל  להתמודד עם חרדותיו הקשות ותחושת חוסר השליטה שלו בחייו, ללא הצורך להמירן למחשבות והתנהגויות מפצות לא אפקטיביות. 

טיפול בהפרעות לאחר טראומה ופוסט טראומה (PTSD)

מתמקד בהתערבות עדינה, רגישה ותומכת במטופל, שעה שהוא מתחבר חזרה אל עצמו לאחר האירוע הטראומטי שעבר. בטיפול מושם דגש על בניית תובנות חדשות ומסגרת התייחסות חדשה לאירועי העבר ולחיים בכלל, כך שהמטופל יוכל להכיל אל תוכו בהדרגה את האירועים הקשים, ללמוד כיצד להשתמש בהם באופן בונה ותורם, ולא לראותם כנטולי ערך ומשמעות בחייו. יש לציין כי הטיפול אינו כולל בהכרח שחזור מפורט של הטראומה, אשר עלול לגרום לטראומה נוספת (רה-טראומטיזציה), ולהחריף את מצב המטופל, אלא אם כן המטופל מרגיש כי דרך זו מסייעת לו בהתמודדות. עוד על טיפול בטראומה ופוסט טראומה