הי, מה שלומך? נכון שאת לא מכירה אותי, אבל את הסיפור שלך אני דווקא מכירה: אישה מוכשרת, חרוצה, עדינה ורגישה, ועדיין רווקה. כזו שכולם שואלים אותה איך זה שאף אחד לא חטף אותה עד עכשיו. וגם לך לא ברור איך לא מצאת בן זוג.
ותאמיני או לא, ראיתי אותך יוצאת לדייטים עם גברים. את בוחרת לשבת איתם בבתי קפה. לא מיד מכניסה אותם הביתה. שומרת על עצמך. את מתלבשת באופן שמכבד אותך, קצת סקסי אבל לא יותר מדי. את אומרת את כל הדברים הנכונים, את מאוד נחמדה. שותה תה צמחים או קפה הפוך, ואם הוא ממש מתעקש שתחלקו יחד עוגת גבינה או שוקולד, את משתדלת לאכול לאט ובנימוס. לא מספרת על האקסים שלך, ולא מעיקה עם שאלות חודרניות מדי. לא עושה ראיונות עבודה. למדת משהו במהלך השנים.
לרגע נדמה לך שראית אצלו ניצוץ בעיניים. הוא נראה לך מעניין. אולי לא נראה בדיוק בדמותו של הגבר שאליו דמיינת שתתחברי, אבל זה בסדר. כבר נפגשת עם גברים מסוג הדוגמנים שאחרי כמה דייטים נראו לך מכוערים מאוד, ולהיפך. יש בו משהו נעים. את מאוד רגישה, משתדלת שלא לאיים עליו. את יודעת איך זה עם גברים. הולכת לשירותים ומרחיבה קצת את המחשוף. זה בסדר בשבילך, להיות סקסית ולהרגיש טוב.
אחרי חצי שעה, נראה שהולך לכם יפה ביחד. השיחה זורמת. אולי יש כאן סיכוי לאהבה. את רוצה להיות אמיצה ולשאול אותו אם הוא מחפש קשר רציני. אבל לא, זה יבריח אותו. את נרתעת. זה לא הזמן ולא המקום. את לא רוצה להיות הביץ' הזאת, או הלחוצה והנואשת. לא, את לא נואשת בכלל. יש לך חברים, יש לך עבודה מעולה. את בסך הכל רוצה קשר. ולא בכל מחיר.
את מסתכלת עליו, ואת מתפעלת. הלוואי וירצה להתקדם לעוד דייט. את מבקשת בלב שרק שלא יבקש עכשיו חשבון. את רוצה להחזיק את הגבר הזה. את רוצה שיהיה שלך. תמונות מתחילות לרוץ לך בראש בלי שליטה – איך הוא מצמיד אותך אליו, מנשק אותך. השפתיים שלו נראות לך כל כך רכות. אבל ברור שאת מתאפקת. את מזמינה עוד כוס יין, כדי להקל על ההתרגשות.
אחרי הכוס השנייה, את מרגישה קצת יותר משוחררת ומרשה לעצמך להתנהג באופן קצת יותר מוחצן. משחקת עם השיער, מעבירה אצבע עדינה על הכוס. הוא מדבר הרבה על עבודה. מספר לך על הפרויקטים שלו. את מהנהנת בנימוס. קצת משעמם. הוא לא שואל אותך יותר מדי שאלות אישיות. אולי הוא חושש. גבר סגור כזה, את יודעת. מת על העבודה שלו. כבר פגשת כאלה, אבל את כבר בשלה להתקדם. את מחליטה לקחת יוזמה ומניחה את היד שלך על השולחן, ליד היד שלו, כבדרך אגב. לא ברור לך אם הוא עשה את זה בכוונה, אבל בדיוק ברגע הזה הוא הרים את היד שלו והשתעל לתוכה.
כמה דקות אחר כך הוא אומר שהיה לו מאוד נעים איתך, אבל הוא מוכרח ללכת למסיבת יום הולדת של חבר. את יודעת איך זה חברים. אבל הוא ישמח לדבר איתך שוב. מצטער שהוא מוכרח לברוח. הוא משלם את החשבון. נותן לך נשיקה חטופה על הלחי, ויוצא. איזה ג'נטלמן. את מחייכת ומרגישה טוב. יש לך הרגשה שזו התחלה של קשר נפלא. הוא ממש מקסים.
חולפים שלושה ימים. הוא לא מתקשר. את מופתעת. אוקיי, את מנסה לסדר לעצמך את הראש. אולי מיהרת מדי. אולי לא אמרת את כל הדברים המתאימים בזמן הנכון. אולי יצרת אצלו רושם מוטעה. את מרגישה צורך עמוק לתקן את הפגישה הזו. זו ללא ספק אי הבנה. אולי בכלל קרה לו משהו מדאיג. את מהססת והלב שלך דופק מפחד, אבל את מסבירה לעצמך שזו השעה להיות אמיצה, ומרימה אליו טלפון. הוא עונה. תודה לאל – קודם כל, הוא בסדר. כן, היה לו נחמד, ישמח להיפגש שוב בהזדמנות קרובה. קצת קשה לו לקבוע עכשיו, כי יש לו שבוע מאוד עמוס, אבל יתקשר אלייך בתחילת השבוע הבא.
איזו הקלה! הפעם תתנהגי ממש יפה, ותתני לו לחזר אחרייך. את יודעת שלפעמים את מפחידה גברים. כבר אמרו לך את זה.
כמה דקות אחרי השיחה שלכם את רוצה לתת לו הרגשה טובה ושולחת לו הודעה: היה כיף לדבר איתך. אשמח להתראות בקרוב. את מתקשרת לחברה הכי טובה שלך, והיא אומרת – אמרתי לך! איזה גבר לא ירצה אותך, את פשוט מהממת!
חולפים יומיים. את כבר מדמיינת את הפגישה שלכם. כל דקה נדמית כמו נצח, אבל את מחליטה להיות חזקה. יום ראשון זה עוד מעט. את מנסה להסיח את דעתך. כשהוא לא מתקשר ביום ראשון את אומרת לעצמך שזה בסדר, כי הוא לא אמר בדיוק מתי. אמר בתחילת השבוע. בכל זאת קשה לך לחכות. לקראת אחת עשרה בלילה את נשברת ומרימה טלפון. הוא מסכים להיפגש. את מתמלאת אנרגיות, הפעם תתלבשי באופן מרשים יותר. אולי לא היית מספיק מרשימה בפעם הקודמת. כן, זה ברור, ידעת שאת לא לבושה טוב. גברים רוצים לבוש קצת יותר פתוח. תזרמי. תהיי קצת יותר נועזת. גברים אוהבים נשים נועזות. חמש דקות לפני שאת יוצאת מהבית, הוא שולח הודעה. מצטער, לא יוכל להגיע. פגישה דחופה בעבודה. ידבר איתך מחר.
את כועסת. את מאוכזבת. בקושי נרדמת בלילה. כל כך חיכית. כל כך רצית. את יודעת שזה הוא, זה הגבר שמתאים לך. זה רק הוא שעדיין לא יודע את זה. הכל בסדר, את מרגיעה את עצמך – בסך הכל היתה לו פגישת עבודה. על מה הבהלה. אבל גם מחר עובר בלי שום טלפון. את מתחילה להבין שמשהו כאן לא מסתדר. עכשיו את מרגישה את הכעס והעלבון מחלחל בתוכך – ואת רוצה לדעת מה קורה! אף גבר לא ישאיר אותך ככה באוויר! את אוספת את הרגשות השליליים שלך, חוזרת להיות בשליטה ושוב את מתקשרת. מה קורה? – בסדר, יפה, מה שלומך? את מרגישה טוב. הוא קורא לך יפה. איזה גבר מקסים שהוא. תגיד, מה שלומך? אתה עדיין עסוק מאוד? – כן, אל תשאלי. תגיד, אתה רוצה להיפגש מתישהו? – את האמת, ממש לא נעים לי ממך, אבל בדיוק הכרתי מישהי, וזה לא יסתדר, אוקיי? הדם מהפנים שלך אוזל. כן, בטח, שיהיה בהצלחה, את מאחלת לו – באמת. מה לעשות. זה לא הסתדר. זה לא בגללך מסתבר, הוא פשוט הכיר מישהי.
בצעדים כושלים את הולכת למטבח להכין קפה. את נאלצת להודות בפני עצמך שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה לך. כבר היית בסרט הזה. פעם זה עסוק, ופעם ההוא הכיר מישהי, פעם היה אחד שנדלק עלייך מאוד, אבל בדיוק עמד לנסוע לדרום אמריקה לחצי שנה, וגם את נאומי ה"אני לא בנוי לקשר" שמעת כבר מספיק. ואת מסתכלת על החברות שלך שמזמן יש להן חבר. חלקן כבר התחתנו. ואת לא מבינה. מה לא בסדר?
